מבנה הכיתוב על המצבה
לפני שמתחילים לכתוב, חשוב להכיר את המבנה המקובל. החלקים האינפורמטיביים (שם, תאריכים) הם מחייבים, וההבדלים בין בתי עלמין משפיעים על מה שמותר ועל הניסוח. תמיד מומלץ להתייעץ עם בונה המצבה לפני הגשת הנוסח הסופי.
- 1
פתיחה - "פ"נ"
רוב המצבות נפתחות בשורת "פ״נ" (פה נטמן/פה נקבר). יש משפחות הבוחרות נוסח חלופי כמו "פה טמון", "כאן נח" או "במקום הזה נח יקירנו".
- 2
שם הנפטר/ת
מתחת לפתיחה רושמים את השם המלא. ניתן להוסיף שם חיבה שהיה מקובל אצל המשפחה והחברים, או להסתפק בו בלבד אם זה היה השם שזיהה אותו בחייו.
- 3
תאריכי לידה ופטירה
ברוב בתי העלמין היהודיים בארץ חובה לציין תאריך עברי, וניתן להוסיף תאריך לועזי לצידו. בבית עלמין מודיעין נהוג לציין את שני התאריכים.
- 4
שם האב / ההורים
מקובל להוסיף את שם האב, ולעיתים גם את שם האם או שני ההורים יחד. ליד שם הורה שנפטר מוסיפים "ז״ל", וליד הורה בחיים מוסיפים "יבדל״א" (יבדל לחיים ארוכים).
- 5
תארים ומקצוע
יש משפחות שמוסיפות את מקצועו של הנפטר, תפקיד ציבורי משמעותי או תואר תורני, במיוחד כאשר הוא היווה חלק מרכזי מזהותו.
- 6
תיאור אישי
שורה קצרה המתארת את הנפטר במילות חיבה - "אהוב", "יקר", "אבא ובעל למופת", "אשת חיל" וכדומה.
- 7
ניסוח חופשי
כאן מקום למשפט אישי, פסוק, שיר או נוסח שהמשפחה בוחרת. חשוב לוודא מראש מול בית העלמין שהנוסח עומד בכללים המקומיים.
- 8
חתימה - "תנצב״ה"
מקובל לסיים בראשי התיבות "תנצב״ה" (תהא נשמתו/ה צרורה בצרור החיים) - נוסח שמלווה את עם ישראל מדורי דורות.